סיכום

דנזיר ( כג : ( : גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה . ובכל זאת אני אומר , " שתו" לימא "ישתו" לא לימא . כלומר , השל"ה מצדיק שכרות מסוימת כשמטרתה שתשרה שמחה שעמה שורה רוה"ק , ועל כך נאמר "בכל דרכיך דעהו" ואפילו לדבר עברה , כי גדולה עברה לשמה כאשר היא לצורך מצווה . עם זאת הוא מסייג את דבריו שכוונתו רק "ללמד זכות" על מעשים שנעשו בדיעבד , ולא כהדרכה שלכתחילה . בנקודה זו ראוי לציין כי השל"ה משתמש עוד מספר פעמים בביטוי "עברה לשמה , " אמנם לא בזיקה להוראת "בכל דרכיך דעהו , " ומאזכורים אלו ניכר כי יש לרעיון של עברה לשמה מקום בשיטתו , אולי אפילו לכתחילה . כספורנו אף השל"ה מבין את מעשה בנות לוט כ"עבירה לשמה , " וכן את חטאם של נדב ואביהוא , שעונשם מתואר בפירוש בכתוב , רואה השל"ה 151 כ"עבירה לשמה , " במובן זה שכוונתם הייתה לשם שמים . ככלל הוא קובע , שישנם שלושה סוגי התנהגויות הגונות -.ההגון מתחלק לשלושה עניינים , אחד , מעשה הגון שהוא באמת הגון והכל מודים בו שהוא הגון . ב' לפעמים מעשה הגון כלפי שמיא , והרואה סובר שאינו הגון אם מחמת חסרון ידיעתו או באיזה סיבה , וכבר אמרו רז"ל ( נזיר כג ב : ( גדולה עביר...  To the book