|
|
זה מתבארת המילה "בכל" כמכוונת להרחבה ולהכללה של מרב הפעולות האנושיות -.החל בשינה , דרך פרנסה , בניית בית , קניית בגדים והילוך בשוק , וכלה באכילה על כל סעיפיה , כולל הושטת יד למזון או תהליך עיכולו . מובן זה שובר לחלוטין את ההבחנה שהוצעה לעיל בין "דרכיך" כמכוון לעשייה לבין "דעהו" כמכוון למחשבה ולתודעה . " דעהו , " על פי ההסבר הקבלי , זוהי העשייה המהותית ביותר , הווה אומר פעולתו של אדם בעליונים . הב' של "בכל" אין משמעותה כאן "באמצעות , " או "במקביל , " ואף לא " בתוך . " היא מעין סימן שוויון , היא התביעה להפוך כל דרך ודרך לידיעה במובן של ייחוד . גם אם בחסידות לא הקפידו תמיד על מושאי הייחוד הקבליים , הזהות העמוקה שבין ידיעה ופעולה הופנמה גם הופנמה . שורשי ההשפעה הקבליים בנוגע לאימננציה הלשונית , לאימננציה בכלל ולרעיון הייחוד הטביעו את חותמם על הבעש"ט ותלמידיו . מסיבה זו ההבחנה האינטואיטיבית שהוצעה בראש פרק זה , ' ולפיה ההנחיה "בכל דרכיך דעהו" קוראת לקוהרנטיות בין המעשה למחשבה , אינה הולמת את ההגות החסידית , באשר ההבחנה בין מעשה למחשבה אינה קיימת באופן זה , כפי 45 שפורט בחלק הקודם . ' . 8 עב...
To the book |
|
|