|
|
מגמה זו בפרשנות "בכל דרכיך דעהו" מובילה לטוטליות של חיים דתיים , לכוליות של "בכל" שאינה עולה מתוך העצמת תודעת נוכחות האל , מעורבותו , סיועו או עצם קיומו לאורכן של כל הדרכים , כי אם מתוך קיצורן והצרתן של דרכים אלו לכדי מרחב שבו באופן ודאי יכול האדם לשרות בצל ידיעה תמידית של האל או את האל . תשבי בדבריו לעובדה המשמעותית יותר , לענ"ד , והיא שבחסידות העבודה בגשמיות היא הוראה מעשית לאדם ( לכל אדם או לצדיק , לכתחילה או בדיעבד , ( ואילו אצל רמח '' ל ההוראה המעשית המובהקת היא לפרוש ולהתרחק מהגשמיות , וקידוש הגשמיות הוא שכר וחסד אלוהי . אמנם , כפי שמראה תשבי בהמשך מאמרו , בטקסטים אחרים של רמח"ל עולה התייחסות אחרת למעשים הגשמיים , ובהם ניתן אולי לזהות יסודות שהשפיעו על החסידות , כפי שהוא טוען , אך אין בכך כדי להשליך גם על מסילת ישרים . על כתבים נוספים של רמח"ל ועל הפרשנות העולה מהם באשר ל"בכל דרכיך דעהו" ראו בהמשך . 51 נזכיר כי במסילת ישרים מופיע הביטוי "בכל דרכיך דעהו" פעם נוספת , בהקשר הנראה במבט ראשון הפוך לזה המצוטט לעיל : "וזה פשוט כי כל אדם לפי האומנות אשר בידו , והעסק אשר הוא עוסק , כך צרי...
To the book |
|
|