|
|
ופעפועו לתוככי העולם , באופן המנכיח עוד יותר את האל האימננטי ( אבלסון , בך אמוזג . ( מכל מקום , מכל הנאמר לעיל ניתן לחלץ מוטיבים שונים שימשיכו להתגלגל , ללבוש ולפשוט צורה בהגות היהודית , ושיהיה ראוי בהמשך אף לבחון את נוכחותם או היעדרם בתורות החסידות . השלב העוקב בחלוקה ההיסטורית הגסה משהו הנערכת כאן ישתקף כבר בפרספקטיבה של מספר אבחנות ביחס לטרנסצנדנציה ולאימננציה , מעין וקטורים שיסייעו בפריחת המפה בהמשך הדרך : ( א ) הפרסונליות של האל הכרוכה ברצונו , באי תלותו בעולם ובתלות העולם בו , כביטוי לטרנסצנדנציה במובן של נבדלות המהות האלוהית , או כביטוי לאימננציה במובן של מעורבות האל בעולם . ( ב ) הגורמים המתווכים בין האל לעולם — שכינה , מלאכים — כביטוי לטרנסצנדנציה של האל עצמו השולח את מתווכיו , או כחלק מהאלוהות ואקסטנציה שלה המנכיחה את האל בעולם . ( ג ) האצלה כביטוי לאימננציה בניגוד לבריאה , באשר יש קשר רציף בין האל לבין העולם הנאצל ממנו . ( ד ) חוקי הטבע , הסדר הקוסמי , ועצם ההתנהלות הרציפה והקיום של העולם המעידים על הפחת חיים תמידית של האל בברואיו , מעבר לרגע הבריאה , כביטוי לאימננציה של האל...
To the book |
|
|