|
|
אבינועם רוזנק הבבלי , הירושלמי רתורת א רץ ישראל' הנבואית במשנת הראי"ה קוק נא ] בסנט גלן שבשוויץ , עת אירופה כורעת תחת עולה של המלחמה העולמית הראשונה , כותב הרב קוק שורות אלה על ההבחנה בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ : באוירא דארץ ישראל אפשר להתהלך במחשבה מופשטת , להניח להשכל והציור לעשות את פעולתו במנוחה , והננו בטוחים , שמאחר שכונת החושב רצויה , ועיניו ולבו לשמים , שרק ממקור הקודש יערה עליו הרוח , ואחר כך מוצאים כל ההגיוניות מאירים באותיותיה של תורה שבכתב ושבעל פה . אבל בחוץ לארץ מוכרחת המחשבה להגדר , והאותיות של תורה צריכים להיות בוני המחשבה , ואז יש תקוה כי קדושת אוירא דארץ ישראל תופיע על 1 המחשבה , להוסיף פרי קודש ממכון החביון , והאור הצפון ישלח ברקיו . לדבריו מחשבת ארץ ישראל מבינה את פרטי ההלכה מתוך המחשבה המופשטת , ומקור הקודש הוא המתערה עליה תחילה בעוד תורת חוץ לארץ נדרשת לגדרים ולאותיות התורה על מנת להיבנות מהן ולהגיע דרכן לפסגותיה של המחשבה . מאמר זה מבקש להתחקות אחר טיבה של 'תורת ארץ ישראל' במשנת הרב קוק בכלל וטיבה של פסקה זו בפרט , תוך הכרה כי יש באמירה זו כדי לסכם את חזונ...
To the book |
|
|