הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ

הישיבה התיכונית ושיטת תורה עם דרך ארץ מרדכי בר לב א בתנועת תורה עם דרך ארץ כתנועה חינוכית ניתן לזהות לפחות שלושה מישורים עיקריים ! העיוני-פילוסופי ; הפרגמאטי-פדגוגי ; והמישור שאני אקרא לו — המישור הפסיכולוגי , אם פסיכולוגי-אישי ואם פסיכולוגיקולקטיבי . במישור העיוני של תורה עם דרך ארץ היה ניסיון לבסס את הלגיטימציהשלכתחילה למפגש בין ערכי החברה היהודית המסורתית לבין התכנים של התרבות המערבית המודרנית , ניסיון שטען ל"מזיגה" על-פי האסכולה של הרב שמשון רפאל הירש , או ל"צירוף" — על-פי האסכולה של הרב עזריאל הילדסהיימר . בהכללות שלנו לגבי תורה עם דרך ארץ לא תמיד אנו מבדילים בין תפיסותיהם של שני אישים אלה , שהיו מרכזיים באותה התנועה . רש"ר הירש טען למזיגה במובן של סינתזה שאינה מבדילה בין מרכיביה הראשוניים , ולפיה כל הלימודים הכלליים טבועים בחותם ה"קודש , " ואלו ר"ע הילדסהיימר טען לצירוף במובן של חיבור שני גורמים שכל אחד מהם נשאר בפני עצמו , בצירוף זה לימוד התורה הוא הרכיב העיקרי , ולימוד המדעים הוא הרכיב המשני , אף כי ללא הצטמצמות בגבולות מדעי-עזר שימושיים בלבד . עם כל הבנת ההבדל בין העמדה העיוני...  To the book