ב. אופיין של הגזירות שוות הקדומות

שוות שבכל התורה . ' ובמסגרת המספר הזה היו חילוקי דעות בין התנאים , מהן הגזירות שוות הנדרשות והנכללות במספר הזה . דומה שגם לדעת רבנו תם ניתנה לחכמים רשות נרחבת ביותר לדרוש גזירה שווה מדעתם . ההגבלה היחידה היא , שמספר הגזירות שוות הנדרשות לא יעלה על המספר הכללי המקובל של גזירות שוות שבתורה . ב . אופיין של הגזירות שוות הקדומות ברם מן העיון בגזירות שוות קדומות עולה , כי הגזירות שוות הראשונות מיוסדות על הסברה וההגיון ויש בהן טיעון לוגי . העובדה שקיימות מלות שוות , מלות זהות , בשני העניינים וההשוואה ביניהן , איננה כלל הדבר הקובע בגזירות שוות הקדומות . הנה , למשל , הגזירה שווה המפורשת הראשונה שבידנו היא זו שדרש הלל הזקן לבני בתירא כשנעלמה מהם ההלכה אם קרבן פסח דוחה שבת או לאו . שבע מידות דרש הלל בו ביום לפני זקני בתירא — וביניהן הגזירה שווה — כדי לאושש את ההלכה שפסח דוחה שבת . וזה לשון התוספתא בפסחים פ"ד הי"ג-הי"ד ( ה"א ) ( בבלי פסחים סו ע"א וירושלמי שם פ"ו ה"א , לג ע"א : ( פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת . שאלו את הלל הזקן 1 פסח מהו שידחה את השבת . אמר להם י וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את ...  To the book