ח. מהלכות קריאה בתורה

מעשים שמטעמי צניעות אין לדון בהם ברבים , וקטעים שיש בהם משום פגיעה ביקרה של האומה או בכבודם של אישים במקרא . מסתבר שבימים הראשונים , כאשר התרגום וביאור המקרא היה בידי הקורא בתורה , המומחה — שולבו בדבריו מדרשי הכתובים , פרשנות הלכתית ואף דברי אגדה . אולם לאחר שהקריאה בתורה נמסרה לציבור , לכלל באי הכנסת , ואדם מיוחד שימש כמתורגמן , נעשה התרגום קצר , דברי המקרא נמסרו כמות שהם , והפרשנות המרחיבה , המדריכה והמחנכת , ההלכתית והאגדתית , עברה לידי הדרשן החכם . ח . מהלכות קריאה בתורה במרוצת הזמן עוצבו מנהגים וסדרים לעליות לתורה . "הקורא בתורה לא יפחות משלושה פסוקים" ( מגילה ד , ד ) ו אין פוחתין בשבתות משבעה קרואים , אבל מוסיפים עליהם ( שם ד , ב ) ו לא יפחות מעשרים ואחד פסוקים לשבעת הקרואים ( ירושלמי מגילה פ"ד ה"ג , עה ע"א ;( הפותח והחותם בתורה , מברך לפניה ולאחריה ( שם , פ"ג ה"ח , עד ע"ב . ( כלומר , הראשון העולה לתורה מברך ברכת התורה לפניה , והאחרון מברך אחריה , והאמצעים אינם מברכים כלל . אלא שבדורות מאוחרים תקנו חכמים שכל אחד ואחד מן העולים לתורה מברך לפניה ואחריה , כדברי התלמוד ( מגילה כא ע"ב...  To the book