לעצמו" ( תוספתא מגילה פ"ג הכ"א , ( כלומר "שאין אדם בוזז בידיו ולוקח כבוד ושררה לעצמו . " כבוד התורה מחייב לבל יקרא אדם , אלא יחכה עד שיאמרו לו אחרים "קרא . " ז . התרגום משנעשתה הקריאה בתורה בשבתות נחלת כל באי בית הכנסת , ולא רק של החכם או הזקן , המומחה והבקי , הועמד מתורגמן לצדו של הקורא בתורה — "אחד קורא ואחד מתרגם" ( תוספתא מגילה פ"ג ( פ"ד ) ה"כ ) — שתרגם וביאר בעל פה את פסוקי המקרא לשפה המדוברת : לארמית או ליוונית , ולפי הצורך לקופטית , עילמית או מדית , כדי שתוכן המקרא יוכן לכל כאי הכנסת . חשיבות מרובה יוחסה גם למעמד המתרגם . נאסר על המתורגמן , כעל הקורא בתורה , לשבת או להישען אל עמוד בשעת התרגום בנימוק : "כשם שניתנה תורה באימה וביראה , כך אנו צריכים לנהוג בה באימה וביראה . " המתורגמן נדרש לדייק בתרגומו : "הקורא בתורה ... לא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד" ( מגילה ד , ד , ( "שאם יצטרך לתרגם בבת אחת פסוקים אחדים יבוא לכלל טעות . " חכמים הזהירו מפני תרגום המתכחש לפרשנותה של התורה שבעל פה : "המתרגם פסוק 42 כצורתו הרי זה בדאי , והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף . " כן הורו להימנע מלתרגם 37 ר...
To the book