ד. מנהגי קריאה בימי האמוראים והגאונים

עזרא הסופר בתורה בחצרות המקדש : "מפרש ושום שכל , " ומגמתה : להשכיל את העם ו"ללמד בישראל חק ומשפט , " שימשו דוגמה לצורת קריאתה בבתי הכנסת ולביאורה בימי מועד ושבת . ד . מנהגי קריאה בימי האמוראים והגאונים הפרשיות המיועדות לקריאה במועדים ובשבתות המיוחדות נפרטו במשנה , ואילו סדר שאר הפרשיות שבתורה וחלוקתן לכל שבתות השנה לא נזכרו בה . אך מן המקורות התלמודיים אפשר להסיק , כי בימי האמוראים ( ולאחריהם ) היו רווחים שני מנהגים עיקריים בקריאת התורה . האחד , מנהג בבל , לפיו נתחלקה התורה לחמישים וארבע פרשות , כמניין השבתות בשנה מעוברת ( בשנה רגילה היו מצרפים שתי פרשות , ( והיו מסיימים את קריאתה מדי שנה ביום אחרון של חג הסוכות , ביום התשיעי , ספק שמיני , הוא יום שמחת תורה . והשני , מנהג pK w ^ x לפיו היו חמישה חומשי תורה מחולקים לסדרים ( כשלושה סדרים בכל פרשה ) וקריאתם נמשכה כשלוש שנים ומעלה . חלוקה זו לסדרים לא היתה אחידה . היו שחילקו את חמשת החומשים לקמ"א סדרים , יש שחילקום לקנ"ד סדרים , אחדים — לקס"ז , ואף לקע"ה סדרים , קהילה קהילה ומנהגה . לא היה מחזור קבוע , צמוד ללוח השנה , לקריאת התורה . ק...  To the book