|
|
דומה שבעקבות הבחנות אלה מתפרשות המסורות המשתנות בדעת בית שמאי . לפי הברייתא המובאת בירושלמי שבת פ"א ה"ח , ד ע"א , אוסרים בית שמאי לשלוח איגרות ביד גוי מרביעי בשבת , ובית הלל מתירים . ואילו בברייתא שבבבלי שם יט ע"א , בית שמאי סוברים , שאין משלחין איגרות בערב שבת ביד נכרי , אלא כדי שיגיע לביתו ( של מי שנשתלח אליו , ( ובית הלל אומרים : כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה . אין הכרח לומר שלפנינו ברייתות החולקות זו על זו אליבא דבית שמאי , ייתכן שהברייתא שבבבלי דנה כמשלוח איגרות לעיר סמוכה . לדעת בית שמאי , אמנם אסור שאיגרותיו של יהודי תטולטלנה ותועברנה בשבת אפילו בידי גוי , אך התירו לשלוח איגרות אם הגוי יכול להביא את האיגרת בערב שבת בעוד יום לבית הנמען . אולם לבית הלל , מותר לשגר איגרת בידי נכרי אף אם תועבר בשבת . המגבלה היחידה היא , שעל הגוי לצאת בעוד יום מפתח ביתו של הישראל , או , לדעה אחרת אליבא דבית הלל , להגיע לקצה עירו של המשלח , בעל האיגרת , כדי שאנשי מקומו לא יחשדו בו שבשליחותו של ישראל הוא מעביר . ואילו הברייתא שבירושלמי עוסקת במכתבים המיועדים למקומות רחוקים . לפיכך , בשלושת הימים שבסוף השב...
To the book |
|
|