ג. חלוצה — אשגרת לשון?

אלו חולצות ולא מתיבמות . " ואי סלקא דעתך חליצה כקניין , כיצד אנו מתירים לו לחלק אשה ובתה , הרי זה כאילו קנה אותן ? והירושלמי מסיק ו "אילץ תרין אחרייתא פליגי על רב , ולית להון קיום" כלומר , אלו שתי משניות אחרונות — כוהן גדול שמת אחיו ושלושה אחין נשואין שתי אחיות או אשה ובתה — ודאי חולקות על רב , ואין אתה יכול לתרצן . מכאן שלאמוראים הנוקטים את השיטה שחליצה כקניין — החלוצה מדאורייתא ככנוסה , ואחות חלוצתו כאחות גרושתו ממש דמיא . נראה , כי גם בעל השאילתות סובר , שאיסור חלוצה מדאורייתא הוא . בראש השאילתא לפרשת אמור , סי' קכא , כתב . "דאסיר ליה לכהן למנסב איתתא דמיגרשא בגיטא , אי נמי דנפלה קמיה יבם וחלצה לו סנדלא . אי נמי זונה וחללה , דכתיב אשה זונה וחללה לא יקחו . ותניא ואשה גרושה לא יקחו ... חלוצה מנין , דתניא גרושה , אין לי אלא גרושה , חלוצה מנין , תלמוד לומר : ואשה . " מדבריו נראה שזהו דרש מוחלט , שלא כדברי הבבלי יבמות כד ע"א , קידושין עח ע"א , האומר כי הלימוד מכתוב זה : "מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא . " וכן נאמר בשאילתא קג , ש"אם עבר ונסיב גיורת או גרושה או חלוצה דלא חזיא לכהונה אסור לטמויי ...  To the book