תוקפן של חרישה ומלאכות אחרות בשביעית תוקפו של איסור חרישה בשנת השמיטה , אם הוא מדאורייתא או מדרבנן — נידון הרבה בראשונים ובאחרונים , בייחוד בעקבות דברי הרמב"ם , הלכות שמיטה ויובל פ"א 1 ה"א-ה"ד , ה"י , ובספר המצוות , עשה קלה , הניתנים להתפרש בכמה פנים , ובגלל העובדה שהיתר המכירה , שהונהג על ידי גאוני הדור לפני כמאה שנה , אינו חל על מלאכות האסורות מדאורייתא . יש שהכריעו לצד אחד , ויש שהבחינו — כדי להתגבר על הסתירות והקשיים — בין סוגי החרישה השונים 1 חרישה שהיא לתקן את הקרקע , לשמור על פוריות האדמה — אסורה רק מדבריהם ; ואילו חרישה שהיא במטעים , לטיפוח 4 האילנות , וחרישה לחיפוי הזרעים — אסורות מן התורה משום זורע . בדברינו הבאים , הדנים באיסור חרישה ובמלאכות אחרות בשביעית בתקופת התנאים והאמוראים בלבד , נעיין בבעיה אך ורק מנקודת ראות של השתלשלות ההלכה . עיין : פאת השולחן לו" ישראל משקלאב , צפת , תקצ"ו , שביעית , סי' כ , ס"ק א ; ערוך השולחן העתיד לר' יחיאל מיכל אפשטיין , חלק א , ירושלים , תרצ"ח , סי' יט , סע' יא ; שבת הארץ להראי"ה קוק , 3 ירושלים , תשי"א , קונטרס אחרון , סע' ב , ואחרים , המסי...
To the book