א. הכתובה האלכסנדרונית

בהתקנת תקנות וגזירות ; בפרשנות חדשה של המקראות ; בהתפשטותם של מנהגים קהילתיים , שהשתרשו בעם והיו לנחלת הכלל ; בתקדימים משפטיים ( פסיקה של בית דין , או חכם , במעשה מסוים , שהפכה לעקרון הלכתי , ( ועוד . הצד השווה שבכל הדינים שנתחדשו הוא : זיקתם הרבה למציאות החברתית , הכלכלית והמדינית של תקופתם והשפעת הגומלין שביניהם . נביא דוגמאות אשר מהן אפשר לראות את התהוותה של הלכה במציאות מסוימת , את השפעתה של המציאות על הכרעות והבחנות הלכתיות ואת דרכי תגובתם של חז"ל בבואם להתמודד עם צורכי השעה . ניעזר בעיקר בדוגמאות מספרות התנאים והאמוראים , כי דווקא בתקופת היצירה של התלמוד בולט במיוחד התהליך של פרשנות חדשה של ההלכה הקדומה , ועל פי רוב בכיוון של "כוחא דהיתרא עדיף . " א . הכתובה האלכסנדרונית נפתח בהלל , אשר עלייתו מבבל שימשה מפנה מכריע ללימודה ולחידושה של תורה , כדברי התלמוד : "בתחילה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה , חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה" ( סוכה כ ע"א . ( בתוספתא כתובות פ"ד ה"ט , בבא מציעא קד ע"א , שנינו : הלל הזקן היה דורש לשון הדיוט . דתניא אנשי אלכסנדריה היו מקדשין את נשותיהן...  To the book