א. כוח בית־דין לעקור — לפי המקורות

שופר ולולב דמבטלינן להו ( ביום טוב שחל להיות בשבת , ( מדרבנן , משום גזרה שמא יטלנו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים . ב . בקום עשה . היינו גם על ידי הוראה לעשות דבר האסור מן התורה , אבל אך ורק לפי שעה , כהוראת שעה בלבד , למיגדר מילתא , כדי לסתום פרצות בחיים הדתיים . בדומה לאליהו בהר הכרמל "שהקריב בבמה , ושעת איסור הבמות היתה , ואיכא כרת דשחוטי חוץ וכרת דהעלאה , " ועשה כן כדי "להשיבן על ידי כך מעבודת כוכבים . " ג . בדבר שבממון . בזה בית דין מתנים לעקור דבר מן התורה אפילו בקום ועשה ואפילו לדורות " , מכיוון שבדבר שבממון קיים הכלל שהפקר בית דין הפקר ו"אין כאן עקירת דבר מן התורה . " א . כוח בית דין לעקור — לפי המקורות כמה מקורות תנאיים ואמוראיים מעמידים אותנו על היקף נרחב יותר של כוח חכמים לעקור דבר מן התורה . . 1 בתרומות א , ד שנינו : אין תורמים זיתים על השמן , ולא ענבים על היין . ואם תרמו — בית שמאי אומרים תרומת עצמם בהם ; ובית הלל אומרים : אין תרומתם תרומה . לדעת בית הלל , "טבל גמור הני , ואפילו לכהן הוי במיתה ... ויכול לעשותן תרומה ומעשר על מקום אחר" ( ר' שלמה סירילאו ור' שמשון משאנץ . ( ...  To the book