ו. חג הפסח וחג המצות

ו . חג הפסח וחג המצות איסור מלאכה איננו אלא אחד הסימנים לאופיו המיוחד של ארבעה עשר בניסן . יום זה היה חג ממש . אף השם "חג הפסח" חל במקורות קדומים בעיקר על יום חיי בניסן , ושבעת ימי החג שלאחריו נקראים "חג המצות . " עמד על כך כבר ר' ישעיה דטראני בתוספותיו לפסחים , מהדורה תנינא " , בראש פרק ערבי פסחים : "אף על פי שיום י"ד הוא הנקרא פסח , דכתיב : ובחודש הראשון בארבעה עשר לחודש פסח לה . ' ובחמשה עשר לחודש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל ( במדבר כח , טז-יז , ( אינו נמנע התנא מלקרא לכל חג המצות פסח ... והלכך קורא ליום ארבעה עשר ערב פסחים . " ובמהדורה תליתאה שם מביא בעל תוספות הרי"ד גם את הכתוב בבמדבר לג , ג : "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל ישראל , " כהוכחה שיום י"ד הוא המכונה במקרא פסח . וכן כותב ר' חזקיה בר' מנוח ( במאה השלוש עשרה ) על הכתוב : "בארבעה עשר לחודש בין הערבים פסח לה . ' ובחמשה עשר לחודש הזה חג המצות לה"' ( ויקרא כג , ה-ו , ( בספרו חזקוני על התורה ועל פירוש רש"י : "ערב יום טוב הראשון והלילה נקראו פסח על שם שעסוקים בקרבן שנקרא 52 "ר' יהודה אומי : אוכלין כל ארבע וחולין כל ח...  To the book