|
|
במתניתין ( א , ד ) בהרחקה דעבוד רבנן לדאורייתא , חמץ אינו אסור מן התורה בבל יראה ובאכילה , אלא משש שעות , משעברו שש שעות כדיליף לקמן 31 . " וכן דעת בעל העיטור , חלק ב , הלכות בעור חמץ , זמן השבתה ואיסור אכילה , מהדורת ר"מ יונה , עמ' קכד , שלר' יהודה עובר על בל יראה בארבעה עשר משש שעות ומעלה . וכן פסק הרמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ג ה"ח : "אם לא בטל קודם שש שעות , ומשש שעות ולמעלה מצא חמץ , שהיה דעתו עליו והיה בלבו ושכחו בשעת הכעור ולא בערו — הרי זה עבר על לא יראה ולא ימצא . " ד . קרבנות יום ארבעה עשר אשר לקרבנות יום ארבעה עשר בניסן , דרכם היה להביא ביום זה שני קרבנות : קרבן פסח וקרבן חגיגה . קרבן פסח , פרטיו מפורשים בתורה ושנויים במסכת פסחים . זמן שחיטתו : "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" ( שמות יב , א , ( נתבאר על ידי חז"ל : משש שעות ומעלה , " כי עטו צללי ערב" ווו ושנינו בפסחים ה , א שקרבן הפסח היה נשחט לאחר הקרבתה של עולת התמיד של בין הערביים . דהיינו , כרגיל , בשמונה ומחצה , ובערב פסח שחל להיות בשבת — כשבע ומחצה . אף אם נשחט לפני התמיד של בין הערביים — אך אחרי חצות יום ארבעה עשר —...
To the book |
|
|