ב. מקורו של איסור מלאכה בארבעה עשר

עשר בניסן מהנץ החמה ואילך אסור בעשיית מלאכה . יתירה מזו , מסתמא דלישנא "בית שמאי אוסרים" משמע בכל מקום . בדומה לזה שנינו בתוספתא פ"ג הי"ח ובבבלי ב ע"ב . "מאימתי ארבעה עשר אסור במלאכה ? ר' אליעזר בן יעקב אומר : מאור ארבעה עשר . ר' יהודה אומר : מהנץ החמה . " כפשוטה מתפרשת התוספתא , שר' אליעזר בן יעקב שנה כאן משנת בית שמאי , 6 האוסרים במלאכה כל י"ד בניסן , כולל לילו . ואילו ר' יהודה שנה משנת בית הלל , האוסרים רק את יומו , ולא את לילו . ומחלוקתם באיסור , ולא במנהג . גם הרישא של משנה ה י "וחכמים אומרים , ביהודה היו עושים מלאכה בערבי פסחים עד חצות , ובגליל לא היו עושין כל עיקר" — רואה את אי עשיית מלאכה בי"ד בניסן כאיסור . התלמודים עמדו כבר על הסתירה שבין המשניות : "מעיקרא תנא מנהגא , ולבסוף תנא 8 איסורא " ! ? ותשובתם . שני תלמידים שנו אותה ; או הא ר' מאיר ( משנה א ) והא ר' יהודה ( משנה ב , ( דתניא אמר ר' יהודה ; ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ובגליל אינם עושים כל עיקר . אמר לו ר' מאיר : מה ראיה יהודה וגליל לכאן , אלא מקום שנהגו לעשות מלאכה עושין , מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ....  To the book