ב. השבת כיום צום במקורות נכריים

איסור זה , אף על פי שאינו מפורש בתורה , מעוגן במדרשי ההלכה . הכתוב "זכור את יום השבת לקדשו" ( שמות כ , ח ) מתפרש במכילתא דרשב"י , עמ' ; 149 "במה אתה מקדשו ? במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ; " ובמדרש תנאים , דברים , עמ' , 21 נאמר : "לקדשו . במה אתה מקדשו ? במאכל מתוק , ביין מבושם ובכלים נאים . " אף הביטוי "מקרא קדש" ( ויקרא י כג , לה ועוד ) נדרש בכל מקום "קדשהו , במה אתה מקדשו ? — במאכל ובמשתה ובכסות נקיה . " י דרש דומה מצאנו גם בספר היובלים ב , לא י "לא קדש כל עם ועמים לשבת כי אם ישראל לבדו , לו לבדו נתנו לאכול ולשתות ולשבת בו על . "pKn לדעת כמה ראשונים ואחרונים , איסור זה של תענית בשבת הוא מדאורייתא . למשל , ר' אליעזר ממיץ בספר יראים השלם , סי' צב , מונה מצוות אכילת שלוש סעודות בשבת כמצוות עשה : "צוה יוצתו בפרשת ויהי בשלח , שיאכלו בני ישראל ג' סעודות בשבת , 6 דכתיב 'אכלוהו היום כי שבת היום , היום לא תמצאוהו' ( שמות טז , כה . " ( כיוצא בו פירש הרשב"א בתשובותיו , חלק א , סי' תריד , את דברי הרמב"ם בהלכות שבועות פ"א ה"ו . הרמב"ם שם מביא את ההלכה , כי הנשבע לבטל את המצווה — זו שבועת שווא , שהרי ...  To the book