ו. ר' אליעזר וחכמים בחיובי השבות

ג . ר' אליעזר מונה הזאת מי חטאת על טמא מת בשבת כאיסור שבות . פסחים ו , ב ; ספרי זוטא , שם : השיב ר' עקיבא ואמר ו הזאה תוכיח , שהיא מצוה , והיא משום שבות , ואינה דוחה את השבת ... אמר לו ר' אליעזר : ועליה אני דן , ומה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת , הזאה שהיא משום שבות , אינו דין שדוחה את השבת . כטעם לאיסור הזאה מביא הבבלי ( פסחים סט ע"א . ( "אמר רבה . גזרה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים . " דברי רבה נאמרו , כנראה , לעניין שופר או מגילה או לעניין שניהם ( ראש השנה כט ע"ב ; מגילה ד ע"ב , ( והועברו על ידי הבבלי לנטילת לולב , תפילין , טבילת כלי והזאה . הירושלמי איננו מכיר גזירה דרבה זו , ומסביר תמיד את האיסורים , שהבבלי תולה אותם בגזירה דרבה , בדרכים אחרות . רש"י בפסחים סה ע"ב ד"ה הזאה , והרמב"ם בהלכות שבת פכ"ג ה"ח , מנמקים איסור הזאה בשבת בטעם אחר : " משום דמיתחזי כמתקן גברא . " בכל אופן , אין סימוכין כדברי ר' אליעזר להניח שהוא רואה בהזאה איסור דרבנן , שיסודו "גזירה שמא . " מסתבר , כי לדעתו איסור הזאה הוא איסור קדום , איסור עצמאי בלתי תלוי , כי יש בהזאה ובמעשים הקשורים בבי...  To the book