כוונה ומעשה במשנת תנאים

כוונה ומעשה במשנת תנאים חכמים שונים ביקשו לגלות את העקרונות שעליהם הושתתו מחלוקות בית שמאי ובית הלל . אחדים הבליטו כללים שיסודם בזיקתם החברתית , הכלכלית והמדינית השונה של שני הבתים , ואחרים הדגישו עיקרים אימאננטיים , עיוניים לימודיים , שבהם בא לידי ביטוי ייחודו של כל בית מדרש ' . בין העקרונות שבהם נחלקו בית שמאי ובית הלל נמנית בעיית היחס לכוונה ולמעשה ומידת החשבתן במערכת החיובים והעונשים של האדם . לדעת ר"ל גינצבורג מצינו שבית שמאי "העדיפו את כוח המעשה על המחשבה , ובהרבה הלכות מהלכות איסור והיתר , טומאה וטהרה וכדומה אמרו שהמעשה הוא העיקר . " נחלקו עליהם בית הלל , והורו ש"מעשה שאין עמו מחשבה לאו שמו מעשה . " לעומת זאת נוקטים פרופ' י' בער ורב צעיר עמדה הפוכה . לדעתם , "בית שמאי הולכים אחר המחשבה והרצון ומצרפים כוונה למעשה , " ואף "מחייבים מחשבה כמעשה , " ואילו בית הלל הולכים אחר המעשה ' . שיטתם של חוקרים אלה מיוסדת על השקפתם בדבר זיקתם של בית שמאי להלכות חסידים ( בער , ( ועל הדעה בדבר הניגוד שהיה קיים בין "משפט המלוכה" ל"משפט הנבואה , " דעה הממשיכה וגורסת ש"משפט הנבואה" ה"מרים את ערך המחש...  To the book