ד. שיעור בהתאם לשימוש הטבעי של החפץ

ד . שיעור בהתאם לשימוש הטבעי של החפץ קביעת השיעורים בהתאם לגורם האינדיבידואלי , הטבעי , של האובייקט מצינו בכלים יז , א ו כל כלי בעלי בתים — שעורן כרמונים . ר' אליעזר אומר : במה שהן . קופות הגננים שעורן באגודות של ירק , של בעלי בתים — בתבן , של בלנין בגבבה . ר' יהושע אומר : כולם ברמונים . 28 לדעת התנא קמא , שהוא כנראה ר' יהושע , כל כלי בעלי בתים שנוקבו שיעור כמוציא רימון — טהורים ' ' . אבל ר' אליעזר חולק וסובר , ששיעורם במה שהן . כלומר , מעין תשמישן , שאם ניקבו ואי אפשר להשתמש בהם כבתחילה — כגון : כלים המיוחדים לתאנים שניקבו כמוציא תאנה , והמיוחדים לזיתים שניקבו כמוציא זית — טהורים " . י לפי זה , הפיסקה "קופות הגננים שעורן באגודות של ירק" וכר' — מדברי ר' אליעזר היא , ומשמשת כעין פירוש ל"במה שהן . " יי נראה שר' אליעזר המטהר כלים משניקב מעין תשמישם , נוקט את השיעור המיוסד על 2 שימושו הטבעי של החפץ . אם יצא החפץ מכלל שימושו הרגיל — נטהר . ' אלא שלאחר מכן החמירו חכמים וקבעו שיעור אחיד לגבי כל כלי עץ , עור ועצם ( כדברי ר' יהושע . ( כולן ברימונים " . גם בחמת " ) נור ( " מטהר ר' אליעזר כשניקב ...  To the book