ו. הגיל לבגרות ציבורית

24 23 התנאיים , ואף המפרשים הראשונים מתקשים בה בהשוותם אותה להבחנות שבמשנה . המגמה לקבוע את גיל שלוש עשרה כגיל הכניסה לכל המצוות . הגיעה לשיאה בתקופה הבתר תלמודית , בדברי הרא"ש בתשובותיו ( כלל טז , א ) הכותב , כי הדין שבן שלוש עשרה למצוות הוא הלכה למשה מסיני . אגב , מגמת הסטאנדארטיזאציה — קביעת גיל אחיד ושיעורים אחידים למצוות השונות — 26 מוכרת לנו גם בתחומים אחרים , כגון בהלכות טומאה וטהרה ובהלכות שבת . בניגוד לדיפרנציאציה בשיעורים , שהיתה רווחת בהלכה הקדומה , השתדלה ההלכה המאוחרת לקבוע שיעורים סטאנדארטיים . מגמה זו פעלה גם בכיוון של קביעת גיל אחיד , קביעת גיל שלוש עשרה כגיל המעבר מקטנות לגדלות . ו . הגיל לבגרות ציבורית במקרא נקוב גיל עשרים כגיל קובע לעניינים שיש בהם משום ביטוי להשתייכות לעדה ולקבלת אחריות ותפקידים ציבוריים . עשרים הוא הגיל להימנות על פקודי העדה , על היוצאים לצבא ועל המצווים לתת את מחצית השקל לכפר על נפשותיהם . גם לעבודת 28 המקדש , לנצח על המלאכה , נכנסים הלוויים מבן עשרים שנה ומעלה . וכן לעניין תשלומי ערכין למקדש ( ויקרא כז , א-ח ) יצאו בני עשרים ומעלה מכלל קטנים . ית...  To the book