ה. מגמת הסטאנדארטיזאציה

במשך הזמן נרתעו מעריכת בדיקה אינטימית זו . יוסטינינוס קיסר , למשל , אסר , מטעמי צניעות , את הבדיקות הגופניות לשם קביעת הבגרות . בדומה לזה רבא אומר : "קטנה שהגיעה לכלל שנותיה , אינה צריכה בדיקה , חזקה הביאה סימנים" ( נידה מוע"א , מח ע"ב . ( אולם , ברור שבימי התנאים ולפניהם שימשה הבדיקה הגופנית אמצעי לקביעת הבגרות הביולוגית בכל הנוגע לענייני אישות , לענייני נישואין , גירושין , ייבום וחליצה . ה . מגמת הסטאנדארטיזאציה בימים ראשונים היה קיים אפוא מצב מיוחד , מצב מוזר : גיל המעבר מקטנות לגדלות היה נתון לשינויים , בהתאם לסוג המצווה הנידונה , ובהתאם לאישיותו של הילד . גיל הכניסה למצוות היה שונה מן הגיל שבו יכול אדם לקבל על עצמו נדרים והקדשות , ושני הגילים הללו שונים היו מן הגיל הקובע את המעמד האישי בענייני אישות . גיל המעבר מקטנות לבגרות נמשך אפוא למן הגיל הרך ועד לגיל שלוש עשרה , ואף למעלה מזה . ולא זו בלבד , אלא קביעה מדויקת של גיל החובה בכל מקרה חייבה , כאמור , בדיקה אינדיבידואלית של הנוגע בדבר מבחינת היכולת הפיסית , הבגרות השכלית , או הבגרות הביולוגית . נוצר מצב מוזר . למשל . ילד בן אחת עש...  To the book