|
|
ג . הגיל למצוות בעלות משמעות משפטית יש להבדיל בין מצוות שעיקרן העשייה , הפעולה , כגון סוכה , עלייה לרגל ותפילין , אשר גם לילד היכולת הפיסית לעשותן , לבין מצוות בעלות משמעות משפטית הלכתית , המחייבות בגרות שכלית , שיקול דעת , או בגרות פיסיולוגית מינית . מהו אפוא גיל המעבר מקטנות לגדלות לעניין מצוות אלה ? ממתי , למשל , יכול הבן לקדש אשה ? ממתי יכולה הבת לחלוץ ולהתייבם ? או ממתי רשאית הבת להינשא מדעתה ? מאיזה גיל נדריו והקדשותיו של אדם תקפים ? בעניינים אלה וכיוצא בהם , המחייבים דעת ותבונה או בגרות ביולוגית , אי אפשר , כמובן , להשוות את גיל הבגרות לגיל החובה למצוות שעיקרן העשייה . לגבי נדרים והקדשות נוקבת המשנה בגילים המותנים כדרגת התפתחותו השכלית או הביולוגית של הצעיר . במשנת נידה ה , ו שנינו : בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין . בת שתים עשרה ויום אחד נדריה קיימין , ובודקין כל שתים עשרה . בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין . בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין , ובודקין כל שלש עשרה . קודם לזמן הזה , אף על פי שאמרו : "יודעים אנו לשם מי נדרנו , לשם מי הקדשנו . " אין נדריהם נדר , וא...
To the book |
|
|