ב. הגיל למצוות לפי ההלכה הקדומה

לפי האמור בעזרא ג , ח ובדברי הימים ב לא , יז , היו הלוויים נכנסים לנצח על מלאכת בית ה , ' לשמש כמשוררים במקדש , מבן עשרים שנה ומעלה . לפי זה , הכוונה במונח "קטן" שבמשנה זו היא לצוערי הלוויים , שהם למטה מבני עשרים שנה . מכאן שהמונח "קטן" במשנה זו מציין אדם שלא הגיע לכלל חיוב במצווה מסוימת : עבודה בבית המקדש . כיוצא בו שנינו בשקלים א , א-ג : באחד באדר משמיעין על השקלים ... בחמשה עשר בו שלחנות היו יושבין במדינה . בעשרים וחמשה ישבו במקדש . משישבו במקדש התחילו למשכן . את מי ממשכנין י לויים וישראלים , גרים ועבדים משוחררים , אבל לא נשים ועבדים וקטנים ... ( ועיין גם א . ה . < מצוות מחצית השקל מוטלת מן התורה על כל אחד מבן עשרים שנה ומעלה : "כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה "' ( שמות ל , יד . ( מי שלא שקל ממשכנים אותו . אבל אין ממשכנים נשים ועבדים וקטנים , כלומר מי שהוא פחות מכן עשרים אין ממשכנים אותו . גם כאן נקרא "קטן" מי שהוא פחות מגיל עשרים . מדוגמאות אלה נמצאנו למדים , שאין הגדרה חד משמעית למונח "קטן" במשנה . הדבר מותנה בעניין הנידון . לגבי מצווה התלויה בעלייה לרגל ובהליכה ...  To the book