א. "קטן" במקורות התנאיים

4 כתבי יד וגם לא בספרי משניות ישנים . מסכת אבות המקורית הסתיימה אפוא בפרק ה משנה כ , במלים : "הוא היה אומר י עז פנים לגהינם , ובושת פנים לגן עדן . יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו , ותן חלקנו בתורתך . " סיום אגדי מצוי בסיומם של כמה וכמה פרקים , מסכתות , וסדרים . דומה שגם סוגיית הבבלי בכתובות נ ע"א לא הכירה את המשנה באבות . התלמוד מביא שם את תקנת אושא : "באושא התקינו , שיהא אדם מתגלגל עם בנו עד שתים עשרה שנה , מכאן ואילך יורד עמו לחייו . " על זה שואל הבבלי : "והא אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת : בציר מבר שית לא תקבל , בר שית קביל וספי ליה כתורא pnoi . " התלמוד : "לא קשיא , הא למקרא והא למשנה , דאמר אביי 1 אמרה לי אם 1 בר שית למקרא , בר עשר למשנה , בר תליסר לתעניתא מעת לעת . " הראשונים כבר התקשו בסתירות שבין סוגיית כתובות למשנת אבות . שהרי באבות נאמר בן חמש למקרא , ואילו רב מזהיר לרב שמואל : "בציר מבר שית לא תקבל . " וכן , כיצד קובע התלמוד כאן שבן שתים עשרה למשנה , והלוא שנעו 6 באבות "בן עשר למשנה , " והראשונים משתדלים ליישב סתירות אלה בדוחק . גם המהר"ם ...  To the book