שמרנות ופרשנות פתוחה

והפוסט מודרנית , והן קוראות את הפילוסופיה של ימי הביניים כחלק אינטגרלי מהיצירה הפרשנית והתרבותית ( חילונית כדתית ) של אותה תקופה . לדידן הסתירות בכתבי ההוגים מציינות את דרך ההוראה והקריאה הימי ביניימיות של טקסטים , הרואה את השגת האמת כצירוף וסינתזה מודעים של תפיסות סותרות בתהליך דיאלקטי . ייתכן שגישות מחקריות אלה הולמות את ההגות הסכולסטית הנוצרית ואת עולמה התרבותי ; הגות זו נתרקמה במקרים רבים בין כותליהן המרופדים של האוניברסיטאות ובחסותן היחסית . לעומת זאת ההגות היהודית בתקופת ימי הביניים מעולם לא יכלה להתעלם מן הגלות והרדיפות , שהיו מנת חלקם של יהודים . דומה כי ביחס להגות זו חולקת הדיאלקטיקה את מקומה עם הפוליטיקה , המחייבת להצניע את הרבדים הרדיקליים בסתירות . הווי אומר , אין לשלול את הגורם הספרותי הדיאלקטי , האסתטי והדידקטי לסתירות . אולם הרמב"ם , למשל , שיצירתו בעלת הסתירות היא החשובה ביותר בהגות היהודית בימי הביניים , לא החשיב ביותר את הצד הספרותי האסתטי אף שהבחינה הדידקטית היא מהותית בעיניו . לפיכך חקר הסתירות באקלים התרבותי היהודי איננו יכול להתמצות באמנות הדיאלקטיקה . שמרנות ופרש...  To the book