היעדר הכרעה

זיקה לעצם הפרשנות למורה הנבוכים . נמצאנו למדים שהאזוטריזם הפך מאפיין של ההגות היהודית במשך כשלוש מאות שנה עד לתקופת גירוש ספרד . היעדרהכרעה עסקנו בספר זה בפועלם של מחברי ספרים המיועדים לקהל הרחב ' ) המון ( ' בצד חיבורים המיועדים לאנשי המעלה . מפעלים כאלה נכללים בתחום הכתיבה האזוטרית במובנה הרחב , מאחר שההוגה מציג ביודעין , מטעמים חברתיים ופוליטיים , גישות שהוא איננו מחשיבן לאמתיות . גישות אלו ניצוקות לחיבורים המיועדים להמון , והן נחשפות מתוך ההשוואה לחיבוריו של אותו הוגה שנכתבו למען המשכילים . כתיבה כפולה כזו ניתן לראות בבירור בכתבי 6 הרמב"ם — בפירוש המשנה ובמשנה תורה מזה ובמורה הנבוכים מזה . החל במאה ה 13 נעשית הכתיבה מתוחכמת פחות מן הכתיבה המימונית , אך בניגוד לכתבי הרמב"ם האפשרויות הפרשניות נותרות פתוחות , ואין אפשרות להכריע חד משמעית מה סבור המחבר : איזה חיבור מיועד להמון ואיזה לפילוסוף ? האם החיבור הנראה פילוסופי או שיטתי יותר משקף את גישתו של ההוגה באופן בלעדי , או שמא גישתו מורכבת יותר . נדגים טענה זו כעת . נשוב לרעיון המשיחי . בחיבורו הפילוסופי והמקורי מלחמות השם לא הציג הרלב"...  To the book