הסוגיה האזוטרית במסכת חגיגה

שתי צלעות הפירוש האלגורי אינן שוות . מוטיב העלייה בסולם מתפרש במובנו התבוני . לאמור כרכישה של החכמות בסדר נאות עד לידיעה המעמיקה בפיסיקה . לעומת זאת מוטיב הירידה עניינו דרך לימוד כמו דדוקטיבית של מעשה מרכבה , שבמסגרתו נבחנות ההשפעות של הסיבות העליונות על העולם החומרי . עראמה ציין שם , כי דרכו שונה מדרך הרמב"ם במורה א , טו . הרמב"ם פירש את הירידה בגוון אפלטוני כהשפעה הפוליטית של הנביאים אחרי השתלמותם האישית . לעומת זאת עראמה יצר סימטרייה של דרכי הלימוד האופייניות לפיסיקה ולמטאפיסיקה , ולפיכך הירידה משקפת את הדרך הנאותה ללימוד 'מעשה מרכבה . ' הפרשנות התבונית בגרסתו של עראמה מתרחבת אפוא גם למוטיב הירידה מן הסולם . בניגוד לאלקונסטנטין ועראמה הוגים כדוגמת ר' בחיי בן אשר ור' שמואל אבן צרצה שימרו את המסגרת התבונית המקורית , והעתיקו את דבריו של אבן תבון כמות שהם . נמצאנו למדים , שהיישום הפרשני התבוני לעקרונות הלמידה של הרמב"ם הכה שורשים בהגות הפילוסופית של ימי הביניים , ואלבלג , בחיי , אלקונסטנטין , אבן צרצה ועראמה הם בגדר דוגמאות להשפעה שורשית כזו . הסוגיה האזוטרית במסכת חגיגה סוגיה אחרת הצפו...  To the book