ראינו לעיל שאין להבין את פרטי הדיון בלא להפנים את מסקנות המאמר החמישי . הרלב"ג התכוון באזכורים הרבים של המאמר החמישי במהלך המאמרים הקודמים לסוגיות הנידונות בחלק השלישי שבו , ובמיוחד לפולמוס עם אבן רשד . בעניינים אלה נחתום את העיון בסגנונו המיוחד של הרלב"ג ובבחינות האזוטריות שלו . ריבוי בידיעה האלוהית : ויכוח עם אבן רשד החלק השלישי של המאמר החמישי עוסק כשכלים הנבדלים ובתארים האלוהיים . חלק זה דן במעמדם של הרכיבים העליונים במציאות , והוא מאפשר הבנה נאותה של סדר הצורות המצוי ביריעה האלוהית . בראשיתו הציג הרלב"ג דעות שונות על מעמדו ותפקידו של השכל הפועל ביחס לצורות של העולם 74 החומרי , ובירר באריכות את שאלת מקור הנפשות בעולם החומרי . דיון זה מהותי להבנת הידיעה האלוהית , מאחר שהוא בוחן את היחס בין צורות איךאליות — כאלה הנמצאות בידיעה האלוהית או בשכל הנבדל — לצורות הממשיות . לפיכך במסגרת הריון בשאלת מקור הצורה ההיולנית החומרית ליבן הרלב"ג את סוגיית הידיעה האלוהית . הרלב"ג חלק על פרשנותו של אבן רשד לדברי אריסטו . מחלוקת זו משקפת את דחיית גישתו של אבן רשד בפירוש הארוך למטאפיסיקה . כשהציג אריסט...
To the book