|
|
קישור הידיעה האלוהית לפרט האינדיבידואלי . ודאי , מציאות הדיונים בסביבתו התרבותית של הרלב"ג תורמת למודעות לסוגיה ולדרכי הדיון בה , אולם המקורות המוסלמיים הם עדיין בגדר מושא ההתייחסות הישיר של הרלב"ג , ולפיכך הם יהיו ציר ההתייחסות של הדיון הנוכחי . שקילות : ( 1 ) נגד השיתוף 'הגמור' הרלב"ג התנגד להצגת המונח ידיעה על האל והאדם בשיתוף השם , כלומר לדעתם של אבן סינא והרמב"ם . לדעתו ידיעה הוא שם 'מסופק' במובן של קדימה ואיחור . הרלב"ג השתמש בשתי הגדרות ל'קדימה ואיחור )-. ' א ) דמיון וסיבתיות . מובן זה מתייחס לשני הוזים שיש להם תכונה דומה , ומציאותה של תכונה זו באחד היא סיבה למציאותה בשני . למשל : הידיעה אצל האל ( Kg ) היא סיבת הידיעה האנושית . ( Kgh ) מובן זה איננו מחייב הבחנה מהותית או אונטולוגיה בין שני ההווים שאליהם הוא מתייחס . ( ב ) יחס בין עצמות למקרה . מובן זה מציין יחס סיבתי ואונטולוגי א סימטרי בין שני גורמים , שהאחד הוא גורם ישותי ומהותי העומד בעצמו , והוא סיבת קיומו 34 בפרקי המאמר השלישי הציג הרלב"ג דעה זו כדעת הרמב"ם . בפירושו לתורה ציין הרלב"ג את אבן סינא ( הפירוש לשמות ג , יד , פיר...
To the book |
|
|