בין דעת חכמי התורה לדעת הפילוסוף

( ב ) להפנים את התכנים במאמר הרביעי ( השגחה ) ובשני חלקיו הראשונים של המאמר החמישי ( אסטרונומיה ומטאפיסיקה . ( ( ג ) צירופם של א ו ב יאפשר לקורא להבין את הדיון בחלקו השלישי של המאמר החמישי , ורק אז יעמוד על מלוא המשמעות של דעת הרלב"ג בסוגיית הידיעה האלוהית של הפרטים . הרלב"ג לא נמנע מנקיטת אזוטריזם דתי פוליטי , כפי שנראה בהמשך הדיון ; אולם עיקר סודותיו של הספר נעוצים בסדר המיוחד של הטיעונים . בהמשך לדבריה של קליין ברסלבי אפשר לטעון , כי כך הוא מבנה הדיון : בשלב ראשון הרלב"ג מציג דעה מוצקה ושלמה ; לאחר מכן הוא מנתח היבטים שונים של השלם ; כל ניתוח של היבט כזה משנה את התדמית הראשונית ומקנה תדמית אחרת , עד שלבסוף מתקבלת דעה חדשה ושונה . אז מבין התלמיד כי דעתו של הרלב"ג איננה כפי שנראתה בתחילת הלמידה . בי ן דעת חכמי התורה לדעת הפילוסוף כפי שנראה להלן , הגישה הנוטה לאזוטריות , המתגלית במלחמות השם בסוגיית ידיעת הפרטים , משתקפת בטיפולו של הרלב"ג בדעת הפילוסוף . בפרק הראשון של המאמר השלישי הציג הרלב"ג שתי דעות שהן שלוש : ( א ) דעת הפילוסוף : האל איננו יודע את הפרטים . דעה זו מתפרשת בידי ' הנמשכ...  To the book