גורמים חיצוניים

הצרכים החיוניים של העולים החדשים והוותיקים גם יחד . אין פלא אפוא ששיעור החברות המפלגתית ביישוב היה גבוה - למשל , חבר רשמי אחד לכל שלושה מצביעי מפא"י . ואולם לא רק מספר החברים היה חשוב כאן . הדבר שאפיין את המערכת הפוליטית והמפלגתית , בייחוד בתקופת היישוב , היה פתיחותה לתשומה ולמשוב בין הבוחרים ובין הנבחרים . למעשה , במידה מסוימת אפילו "ניטשטש גם הגבול בין אליטה ולא אליטה , בין שולטים ונשלטים . " במקרה של מפא " י : "כמפלגה דמוקרטית סוציאליסטית , היא הדגישה את השתתפותם האישית של החברים בדיונים וקבלת החלטות בקשר למדיניות " . ואולם , ממשיך מדינג ואומר : "קצת מפתיע אפוא , שמפלגה שעוצבה במסורת כזאת פיתחה מבנה שניתן להגדירו כמכונה פוליטית " " . אלא שההתפתחות הזאת לא היתה נחלת מפא " י בלבד . כבר בשנות השישים ציין איזנשטדט ש"מבחנה העיקרי ... הוא במידת התפתחותן של דרכי ראייה חדשות , אפיקים חדשים לעליית המנהיגות וצורות ומערכות ארגוניות חדשות ברוב המפלגות ... אך מאז סוף שנות החמישים העידו סימנים רבים , כי יכולת זאת הולכת ונחלשת " . מה הביא מערכת פתוחה יחסית בימי היישוב , להיסגר במדינת ישראל כבר משנ...  To the book