ישראל ואויביו מלחמה ושלום במחשבת המקרא הכתוב אומר בספר תהילים j "רבת צררוני מנעורי , יאמר נא ישראל , רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי , על גבי חרשו חרשים האריכו למעניתם" ( קכט , א-ג . ( ונאמר עוד שם f "לולי ה' שהיה לנו , יאמר נא ישראל , לולי ה' שהיה לנו , בקום עלינו אדם , אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו , אזי המים שטפונו , נחלה עבר על נפשנו , אזי עבר על נפשנו המים הזידונים" ( קכד , א-ד . ( הפסוקים מביעים נכונה ונאמנה את העובדה ההיסטורית , שתולדות ישראל רצופות מלחמות עם אויבים . ומכיוון שכך , לא ייפלא שבמחשבה המקראית תופס העניין הזה מקום נכבד ; יש הרבה סיפורי מלחמה במקרא , ואפילו לא מעט ייעודי ניצחון . בפרשת העקידה , בבראשית כב , טו-יז נאמר : "ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית מן השמים ויאמר : בי נשבעתי , נאם ה , ' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך , כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים , וירש זרעך את שער איביו . " כבר בראשית הדרך נרמז שיהיו לישראל אויבים מרובים , ובעת רצון יירש את שער אויביו . בשמואל ב כב , לג-מא , יש כמה מקראות , שהם בחינת צד אחד...
To the book