תפיסת ההיסטוריה במקרא

תפיסת ההיסטוריה במקרא אין גישותיהם של שני היסטוריונים דרמות זר לזר , ודבר העומד במרכז מחשבתו ותיאורו של זה אינו תופס שום מקום בדבריו של זה . בלא קו מנחה רבלא רעיון מרכזי כל שהוא , אין קיום רמעמד למקצוע זה שנקרא היסטוריה . ללא הקו המנחה אין ההיסטוריה אלא ליקוט של ערבדרת , שלמעשה אץ בהן שים עניין . מאירך , אם יש קו מנחה הרי זו כתיבה מגמתית , ויש באמת הטוענים שהיסטוריה בכלל איננה מדע , מכל מקום , רכר אחד ברור : ללא קו מנחה וללא מגמה אץ ההיסטוריה . המקרא מרבה לעסוק בהיסטוריה דררקא לשם המגמה . רצוני לעמוד כאן על סגולה אחת 1 מאותן הסגולות הרבות שהזכיר ידידי יהודה קיל , שלדעתי היא המרכזית והיא הנותנת טעם להיסטוריוגראפיה המקראית , סגרלה זו לא רק חשוכה כשלעצמה אלא היא גם מסבירה ומתרצת בעיה חשרבה מארד , התרפסה מקרם נכבד באסכרלה של הביקורת הספררתית בימינו . תכינה זר היא הדר ממדיות של ההיסטוריה המקראית , היינו ; המקרא כותב היסטוריה כרי להוכיח ולהדגים שמה שמתרחש עלי אדמות , וחרא מסתבר במתכונת של השתלשלות סיכה ומסובב , יש לו משמעות נוספת : הוא מתרחש בשתי סטירות מקכילות ; בספירה אבישית ובספירה אלוהית...  To the book