עולת מישע

עולת מישע אחת הסתומות הקשות בהיסטוריוגראפיה המקראית היא סוף פרק ג במלכים ב , המספר על סיומה של מלחמת ישראל ( ובעלי בריתו יהודה ואדום ) במואב : "וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו , ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ" ( פס' כו-כז . ( מקרא זה מקפל בתוכו כמה עניינים קשים ותמוהים . השאלה החמורה ביותר מבחינת ההגות המקראית היא : מה טיבו של אותו קצף גדול על ישראל , מה לישראל ולקרבן זוועה שהקריב מלך מואב ? דומה כי פשוטו של מקרא קשה זה לא יצא לאור , משום שמימי קרם ועד לפרשנות המודרנית הקיצונית לא נחלץ כתוב זה מכבלי מדרש ואגדה . יוסף בן מתתיהו כותב ' 1 "ועשה ( מלך מואב ) מעשה של יאוש ומצוקה נוראה , כי העלה את בנו בכורו , שעתיר היה למלוך אחריו , על החומה , עד שנראה לעיני כל האויבים , והקריבו עולה לאלוהיו . משראוהו המלכים בכך ריחמו עליו בשל מצוקתו ומתוך רגש רחמי אנוש הסירו את המצור וחזרו איש לארצו . " יש בפרשנות זו משום בריחה מפני הפשט והתחמקות מן הבעיה העיקרית . הרי הקושי בפסוק ...  To the book