אחרית דבר: הפן הפולמוסי של 'יסוד מורא'

אחרית דבר : הפן הפולמוסי של ' י סוד מורא' לאורכו של השער הראשון פוסל ר' אברהם אבן עזרא כל התמחות בלעדית באחד ממקצועות התורה — במסורה , בדקדוק , בפרשנות או בתלמוד . רק השכלה רב תחומית ואינטגרטיבית — הכוללת בנוסף לארבעת התחומים האלה גם את מכלול המדעים הביניימיים — היא השכלה אמיתית , וללא השכלה אמיתית אי אפשר להגיע לשלמות דתית . במישור העקרוני הדברים האלה אמורים להיות תקפים בכל מקום ומקום , אך מעבר לכך נועדה להם משמעות שונה במקומות שונים . באוזני רוב הקוראים של ' יסוד מורא ' בארצות האיסלאם לא היה חידוש בטיעון הזה , והוא היה בעבורם בעיקר בגדר של אזהרה מפני צרות אופקים אישית המתבטאת כהתמחות מקצוענית עקרה , דוגמת המדקדק המתעסק כל ימיו באין קץ ספרי לשון ( סוף פיסקה ב . ( ואילו בעבור הקוראים בארצות הנצרות הוא היה בגדר של תביעה לשינוי ערכים קיבוצי . ואכן בספרד המוסלמית היה האידיאל של ההשכלה הכוללת מקובל , לפחות להלכה , על העילית החברתית , שחינכה לאורו את בניה וגם הצמיחה מתוכה שורה ארוכה של אנשי אשכולות דגולים , ששימשו לראב " ע עצמו מופת ברוחב השכלתם וריבוי הפנים של יצירתם . ואלה שמות הבולטים שב...  To the book