חופש ההתאגדות: זכות ולא חסד

חופש ההתאגדות : זכות ולא חסד 09 ק הד'ן שיקף נם'שתן טל גישות ארכאיות , אשר ראו בהתאגדות המסחרית משום מתת חסד של השלטון לטובתן של גישות מודרניות יותר , המכירות בחופש ההתאגדות של הפרטים רשם החברות , אשר פעל על פי המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה , סירב לאשר את התאגדותה של חברה , בשל שיקולים של "בטחון המדינה וטובת הציבור . " המדובר היה במתאגדים שנמנו בחלקם על קבוצת "אל ארד , " ואשר הורשעו קודם לכן בעבירות על פי פקודת העיתונות , בשל פרסום עיתון ללא רישיון . בעיתון , שהופעל ללא רישיון , פורסמו דברי הסתה נגד מדינת ישראל והעם היהודי . לאחר מכן , ביקשו להתאגד בחברה אשר מטרותיה כללו בין היתר , "עיסוק בכל עבודות דפוס , תרגום , עיתונות , ייבוא ספרים ודברי דפוס אחרים מכל הסוגים . " רשם החברות הסתמך על שיקול הדעת המוחלט שניתן לו לשקול את רישומה של החברה , מכוח סעיף 4 ו לפקודת החברות המנדטורית , וסירב לבקשת המתאגדים . למרות שרשם החברות פירש את מטרות ההתאגדות כמטרות חוקיות , הרי שבהסתמך על הרשעות המתאגדים בעבר , חשש הוא מפני פגיעתה של החברה החדשה בבטחון המדינה ובטובתו של הציבור .  To the book