מסירת קרקעות להכשרה ולייעור; סכסוך הקרקעות עם רבדים

21 בכשמונה מאות-אלף ממ"ק לשנה . תקציב העלייה , לעומת זאת , אפשר בניית ברכת מים לשלוש מאות חמישים ממ"ק בלבד . נדרשו אפוא סידורים שונים לאספקת הכמות המינימלית הנדרשת — מה גם שבניית הברכה נועדה להסתיים רק בחלקו השני של החורף . סידורים אלה כללו הצבת מכלים , טנקים וחביות לאגירת מים מגגות המבנים , הובלת מים מן המעיין הסמוך — שתפוקתו לא עלתה על חצי ממ"ק ליום — ושותפות עם יתר יישובי הגוש בהובלת מים מירושלים . כל האמצעים האלה גם יחד סיפקו רק מקצת כמות המים המינימלית שנדרשה — והמצב היה קשה במיוחד משום ששנת 1947 22 היתה שנה שחונה וברכת המים היתה ריקה . על מצוקת המים כותב בין השאר חבר הקבוצה בשבט תש"ז : ... " בבית אין אפילו טיפת מים אחת , פשוטו כמשמעו . כבר שבועיים ימים שלא ירדה טיפת גשם אצלנו " ... כמות המים המצומצמת השפיעה על 24 גודל האוכלוסייה היכולה לשהות במקום , ואין צריך לומר שלא היה מקום לפיתוח ענפים חקלאיים ולמעבר להתיישבות של קבע בתנאים שכאלה . הקבוצה ומוסדות הקבה"ד פנו אפוא למוסדות בבקשה לבנות עוד ברכה של אלף ממ"ק . בתכניות של הקבוצה להתיישבות הקבע דובר אף על ברכה בנפח של חמשת אלפים ממ"ק...  To the book