|
|
4 יישובה של הנקודה השנייה בהרי חברון : מהיאחזות בג'בע להתיישבות במשואות יצחק דווקא , נבעה ככל הנראה בשל הריכוז הגדול מאוד של קרקעות מפרוז בבעלות הקק"ל ( כאלף חמש מאות דונם , ( וכן משום ששטחי ג'בע היו "שטח מת" מבחינת כפר עציון ולא היה אפשר לשלוט עליהם באמצעות קשר עין מכפר עציון . הדעת נותנת כי קיומו של מעיין קטן בשטחי ג'בע — עין חובילה — תרם אף הוא לבחירת שטחי ג'בע . את ההחלטה העקרונית להעלות נקודה שנייה באזור כפר עציון קיבלו המוסדות 5 בחודש פברואר . 1944 באותו הזמן החליטו המוסדות להעלות נקודה גם לשטחי נחלץ וכן לשטחה הקטן של הקק"ל מדרום לבית לחם ( חלקת דהישה . ( מסיבות שונות , 6 שנעמוד עליהן בפרקים הבאים , לא יצאו שתי העליות האלה אל הפועל . תכנית יישובה של ג'בע , כמו התכניות ליישובן של מרבית הנקודות החדשות בארץ באותו הזמן , נועדה להתבצע בשיטת "ההיאחזות" שהרחבנו עליה את הדיבור בפרק 7 השני של הספר . אף שניסיונם של המוסדות להפעיל את שיטת ההיאחזות בשנות הארבעים הראשונות לא עלה יפה , משום שהמרכזים החקלאיים , התנועות והקבוצות עצמן עשו עד מהרה את ההיאחזות להתיישבות של ממש , כפי שקרה עם כפר עצי...
To the book |
|
|