|
|
פרק שביעי " שכינה בגלות בעולם העליון" י מיסטיקה , קבלה וחסידות 1 זיקתה של מחשבת הרי"ד לקבלה ולתורת הסוד כבר נידונה במחקר . ברם הדעות נתפלגו בשאלת המשמעות הממשית או המטפורית שהקנה הרי"ד למונחים הקבליים ובאופי שימושו במונחים הנחשבים 'קבליים , ' ולא בעצם יחסו הערכי לקבלה ולמעמדה . מנוי וגמור היה , שאיש ההלכה מאמין בקדושתה של תורת הסוד ומעריך ביותר את מעמדה . ועוד חלקו חוקרים על אפיון הגותו של הרי"ד ב'איש ההלכה' כהגות 'מתנגדית . ' אולם הוויכוח נסב בעיקר על הבחינה ה'עצמית' של 'מתנגדות' כאורח חיים ובסולם ערכים עצמאי , כדוגמת הפרישות מול אישור החיים הארציים , ולא על הבחינה הפולמוסית , שהיא ההתנגדות לחסידות , למיסטיקה הקבלית-החסידית ולסגנון החיים שעיצבה . ברור היה , שהרי"ד מוקיר ומכבד את תורת הסוד אף שלא ייחס עצמו על תופסיה . בפרק זה ברצוני לעסוק בשאלת יחסו של איש ההלכה לתורת הסוד בכלל ולתורת הקבלה ולחסידות בפרט ולטעון , כי איש ההלכה דוחה מכול וכול את תורת הסוד על ענפיה השונים בדרכו המיוחדת : התעלמות , אדישות ורמזי עוינות והסתייגות . בין השיטין של 'איש ההלכה' נחשפות התנגדות חריפה למיסטיקה היהו...
To the book |
|
|