אפרים מאיר פרשת עקדת יצחק במחשבתו הדיאלוגית של מרדכי מרטין בובר בין קירקגור לחסידות במאמר זה אתמקד בפרשנותו הפילוסופית של מרדכי מרטין בובר לסיפור עקדת יצחק שבמקרא . תחילה אמקם את דבריו במכלול הגותו הדיאלוגית ואראה שההתנגדות למשנתו של סרן קירקגור עוברת כחוט השני בתפיסתו את סיפור העקדה . ולבסוף אצביע על מספר מקורות השראה חסידיים אפשריים לתפיסה זו . א . בץ ביבר לקירקגור בפירוש העקדה עוד בהיותו סטודנט , כותב בובר ב"קטעים אוטוביוגרפיים , " נתוודע לקירקגור , ( 1855-1813 ) וההסכמה ואי ההסכמה עם הפילוסוף הפכו לחלק מקיומו . הוא הסכים עם קירקגור שהאדם מגדיר ומבין את עצמו ביחס לאל , אך לא יכול לקבל את העמדה כי הוויתור על העולם הוא תנאי ליצירת קשר עם האל . 2 בספר "ליקוי האור האלוהי" , ( 1953 ) החוקר את יחסי הגומלין בין דת ופילוסופיה , 3 מקדיש בובר פרק לנושא זה תחת הכותרת "על הדחייה אחת של המוסרי . " בפרק זה הוא מזכיר שהספר הראשון שקרא מאת קירקגור היה "חיל ורעדה . " בחיבור זה כותב קירקגור על הניסיון שהתנסה בו אברהם כדוגמה ל"הדחייה טיליאולוגית של המוסרי . " תוקף ההתחייבות המוסרית הודחה בשם מה שעולה ...
To the book