מבוא דרכו של זרם העובדים , החל מנסיונות לשם חיפושי דרך , לתנועה חינוכית ועד למערכת חינוך ממוסדת , אינה ניתנת להערכה מלאה ללא בחינת הרקע החברתי לאומי לתהליך זה . למן ראשית שנות העשרים , חלו התפתחויות דמוגרפיות , כלכליות , אידיאולוגיות ופוליטיות , שהשפיעו על דרך התרבות והחינוך בישוב העברי בכלל , ובתוך כך גם על ההלכה והמעשה בחינוך ילדי העובדים . התפתחותו של הישוב על בסיס של התיישבות לאומית חלוצית תוך שילוב של הון לאומי ותנועות התיישבות , העלתה את משקלה של תנועת העבודה בתנועה הציונית . ההון הלאומי גויס על ידי ההסתדרות הציונית , וההתיישבות החקלאית היתה לאחד היסודות החשובים בבניינה של תנועת העבודה . במציאות מתהווה זו של שנות העשרים וראשיתן של שנות השלושים , כבשה תנועת העבודה עמדות בכורה במוסדות הנבחרים של ההסתדרות הציונית ושל הישוב בארץ . בתנועת העבודה עצמה התרחשו , במקביל , שני תהליכים , שראשיתם עם יסוד ההסתדרות הכללית : פיצול רעיוני ותנועתי מסגרתי מצד אחד ואחדות ארגונית כללית מן הצד השני . הקמת ההסתדרות , התפתחותן של התנועות ההתיישבותיות וההכרה בחשיבותו של המגזר העירוני לאכלוס הארץ ולעליית...
To the book