|
|
עבודה עיקר תשומת הלב בחלקו הראשון של חיבור זה הוקדש לבירור יסודותיה של מחשבת החינוך הפרוגרסיבי בעולם והשתקפותם בראי ההגות הפדגוגית היהודית בארץ ישראל באותה עת , בעוד שהאידיאלים ומטרות כמו שיבה לחיי עבודה ומוסר וחינוך ילדי ישראל לעבודת כפיים , שהגו אישים כיוסף ויתקין , א . ד . גורדון ואחרים זכו בשלב זה לתשומת לב מועטת יותר . מבט לאחור מאשר כי תורותיהם של אישים אלה היו בשלב מאוחר יותר למקור השפעה על רבים מאנשי החינוך בזרם העובדים . בשנים הראשונות לקיומם של בתי הספר לילדי העובדים הושפע החינוך לעבודה ולחיי חברה מרעיונות יסוד פדגוגיים שרווחו באותו זמן ורק באורח כללי מהכרת ייעודה של תנועת העבודה ליצור חברה חדשה המבוססת על עבודת כפיים וחקלאות . יתר על כן , השאיפה ליצור חברה חדשה בארץ ישראל והחינוך לעבודה לא היו נחלתם הבלעדית של אנשי החינוך החדש בארץ ישראל או של אישי חינוך בתנועת העבודה . זו היתה גם מדיניותה המוצהרת של מחלקת החינוך בהסתדרות הציונית . עוד בראשית שנות העשרים סיכם ד"ר יוסף לוריא שעמד בראש המחלקה , לאמר : ... התקופה החדשה דורשת מבית ספרנו התאמת תוכניתו לחיים המעשיים ולעבודה . בעם ...
To the book |
|
|