חרף ההבדלים בין צורות החיים של הפועלים , ועל אף העובדה כי נוצרו סביבות חברתיות מגוונות אשר הביאו בשלב זה , לראשית עיצובם של טיפוסי בתי ספר שונים , הנה המשותף ביניהם לא נפל מן המבדיל . עדיין קיימת היתה תודעת השותפות שהעמידה במרכז את עיקרי החינוך המתאימים לכלל ילדי העובדים בארץ ישראל . הרגשת שותפות זו היא אשר הבטיחה את הזיקה ההדדית ואת הקשר למוסדות המרכזיים של ההסתדרות . בשנת תרפ"ה עדיין בולטת היתה הכרת האחריות המשותפת למען חינוכם של ילדי העובדים ככלל . מורי העמק בכינוסם , הם אשר תבעו מציאת פתרונות לשאלת חינוכם של ילדי העובדים בעיר . מורי הקיבוץ והמושב תמימי דעים היו בדבר הצורך לחפש ביחד תשובות לשאלות החינוך . עבודה וחברה כיסודות החינוך קשרו את הכול סביב משימה משותפת . אין כל תימה בדבר כי בשלב חיפושי הדרך עלתה ההצעה להקים מסגרת חינוכית משותפת לכלל ילדי העובדים בארץ לאחר שיסיימו את בית הספר העממי במקום . רעיון זה הלך וקרם עור וגידים , ועורר כזכור לא אחת חששות בלב אנשי בית החינוך בתל אביב כי הגשמתו תביא לסגירת בית ספרם . עד מהרה הפך נושא זה של הקמת בית הספר המרכזי לאחד ממוקדי פעולתה של ועד...
To the book