הנסיעות הנוגעים באימוץ דרכי החינוך הפרוגרסיבי העמלני הם כאמור בבחינת ראשית התהליך שהביא למפגש בין החינוך החדש לתנועת העבודה בארץ ישראל . העובדה כי דוד אידלסון ועמיתיו שימשו צד דינמי במפגש זה מסייעת לראות בפעילותם ביטוי מייצג לכלל הנסיונות הראשונים בחינוך העמלני בארץ ישראל . בית הספר בהר טוב ראוי מפעלו של דוד אידלסון כי ייזכר בזכות ראשוניותו כנסיון של אימוץ ויישום החשיבה הפדגוגית הפרוגרסיבית במציאות חברתית מתהווה , הטרוגנית וחסרת ארגון לאומי מדיני או חברתי . נקודת המוצא של אידלסון , ששימש מורה בהר טוב בעת מלחמת העולם הראשונה , היתה בהכרה שרווחה אותה עת אצל אנשי מחשבה ומעשה בחינוך החדש שאין בית הספר העממי המקובל מסתגל כראוי לדרישות החיים , וזאת משתי סיבות : א . אי התעניינות החברה וההורים בחינוך ובבית הספר . ב . הכנה בלתי מספקת וחוסר ידיעה אצל המורים כיצד להתחיל בעבודה חדשה ומועילה . י- מכאן הסיק אידלסון כי שני דברים חייבים להשתנות בבית הספר : התוכנית ואופן העבודה . שינוי התוכנית תלוי במדיניותה של הנהלת בית הספר , אך אופן ההוראה נתון לדבריו כליל בידי המורה . על יסוד הדברים הללו הציג אידלס...
To the book