מבוא — איפיונה של התקופה וחלוקתה הכרונולוגית

מבוא — איפיונה של התקופה וחלוקתה הכרונולוגית התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזאנטית , למן חורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי , הן תקופות עשירות ביותר במימצא ארכאולוגי ואמנותי . הסיבות להישרדות המרשימה של המימצאים הן הרמה הגבוהה של הבנייה , ציבורית כפרטית , ותפוצתם חסרת התקדים ( בעיקר בתקופה הביזאנטית ) של יישובים — ערים , כפרים ואחוזות — על פני הארץ כולה . שפע המימצאים , שיש בו ברכה רבה לחוקר , מעורר , מטבע הדברים , גם קשיים גדולים בבואנו לאפיין את התקופה ולחלקה לתקופות משנה , שכן הגיוון וריבוי הפנים עושים את מלאכת ההכללה למשימה שקשה להצליח בה . חוקרים לא מעטים ניסו לחלק את התקופה הארוכה שאנו דנים בד , לתקופות משנה אחדות ' . יתרונותיה של חלוקת המשנה מובנים מאליהם , שכן באופן כזה אפשר לסווג כרונולוגית מימצאים חומריים ולשייכם לפרקים היסטוריים ידועים , או לרבדים מוגדרים של תולדות התרבות . לצורך חלוקה פנימית זו ביקשו להסתייע באמצעים מתחום הטכנולוגיה , הארכיטקטורה , העיצוב האמנותי והתפתחות צורות כלי החרס היום יומיים ; האחרונים , בגלל השימוש הנרחב בהם והעובדה שהם מצויים בכל אתר בכמויות רבות ,...  To the book