הודיה יד על מתן הדעת

הודיה יד על מתן הדעת הודיה זו היא ניסוח קצר ומגובש של אחד העקרונות החוזרים בתורתן של ההודיות' והוא : האדם בשפלותו אינו ראוי לדעת את רזי האל הנפלאים , ואף על פי כן גילה האל את סודו לבחיריו אשר רצה בהם ( עיין מבוא , סעיף . ( 51 כדרכו בהודיות רבות , מודה כאן אפוא בעל ההודיות לאל על שנתן לו להתבונן במעשי פלאו , אלא שכאן ייחד לתודתו על מתן הדעת הודיה בפני עצמה . הנושא העיקרי — היינו : התודה על מתן הדעת — בא בפתיחתה ובחתימתה של הודיה זו . בין הפתיחה לחתימה נדונו הדברים המסבירים את הפלא ואת החסד שבמתן הדעת , היינו : גדולתו של האל וחולשתו של האדם ובחירתם של אנשי הכת . רוב המקום הוקדש לתיאור שפלותו של האדם , המכונה יאיש תהר . אין האדם כשלעצמו יכול לעמוד בפני חמתו של האל הגדול והנורא , אבל האל בחסדיו מרחם על 'בני אמתו' ומטהרם מפשעיהם . לפיכך זכה בעל ההודיות — ודווקה בגלל גדולתו של האל — 'להתבונן במעשי פלאיו' של בוראו . דף 26 7 א [ ודכה אדוני ] כי השכלתני באמתכה ן 27 וברזי פל [ אכה ] הודעתני ובחסדיכה לאיש [ תהו ו ] ברוב רחמיכה לנעוי לב ן משלי יב , ח 28 [ מי ] כמוכה באלים אדוני ומי כאמתכה שמות טי ...  To the book