|
|
כג . שיר השירים אשר לשלמה מגילת שיר השירים , שירת האהבה והאביב שבמקרא , חטיבה מיוחדת היא בכתבי הקודש . ואין פלא שמרובים פירושיה , ואין פירוש לה באמת . קדמונינו , חכמי התלמוד , שמצאו מגילה זו בין כתבי הקודש האחרים , שהגיעו לידיהם כירושת העבר , לא יכלו ולא רצו להבין אותה כפשוטה , כמדברת על אהבת איש ואשה , דוד ורעיה . הרי ספרי המקרא היו בשבילם דברי אלוהים קדושים אל כנסת ישראל , 1 ולא דברי אהבה של בשר ודם . אף על פי שאין האלוהים נזכר בפירוש בכל המגילה , מוכרחים היו לראות בדברים הנאמרים בה על דוד ורעיה משל , אליגוריה על הקדוש ברוך הוא ועל אהבתו לכנסת ישראל . במובן זה הייתה מגילת שיר השירים גולת הכותרת של המקרא ; במובן זה יכול היה רבי עקיבא לאמור ( תנחומא תצווה ) ו 'הנך יפה רעיתי הנך יפה . לא היה כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שה"ש לישראל . שכל הכתובים קודש ושה"ש קודם קדשים . ' וכך שימש ספר קטן זה מקור עידוד . מעיין תנחומים וכוח לעם ישראל בפרשת גלויותיו וצרותיו . באהבתו זו של אלוהיו התנחם היהודי על שנאת העולם בימי החושך האפלים , שחזרו ובאו עליו , דור דור וצרותיו המתחדשות , והתענג בנעימת הז...
To the book |
|
|